סדר בתוך כל הקורונה הזו

בוודאי רובכם קיבלו את ההמלצה ליצור סדר יום לכם ולילדים לתקופה הזו. אבל בסופו של דבר לאלו מכם שניסו יצא דף מצוקמק שהילדים לא באמת סופרים במקרה הטוב, או שלא מצאתם זמן לכתוב אחד כזה בכלל במקרה הרע.בשביל זה אנחנו פה, לגשר על הפער העצום בין התיאוריה וההמלצות שעפות באוויר לבין מה שקורה בסוף בסלון שלנו.

הילדים מצידם נמצאים בסוג של חופש גדול, אפילו קצת שמחים שהגיעה הקורונה לגאול אותם מהשיעורים המשמעממים וממש לא בא להם בטוב כל הלמידה המכוונת וקצת קשה להם לקבל את החצי הורה חצי מורה שעומד מולם ומפציר בהם ללמוד. אז הם קצת לוחצים, אנחנו מוותרים ושלום על ישראל.

כמו בכל מצב חדש, יש צורך בתיאום ציפיות. הילדים לא ממש מחבבים ומכבדים את רוב המורים שלהם (אמת קשה ולא נעימה, אבל זו המציאות) ואתם ממש לא מעוניינים לתפוס את מקומם. לכן, יש מקום למשא ומתן. שבו עם הילדים והציבו להם את לוח הזמנים כעובדה. תזמינו אותם לקחת חלק בקביעת השעות והפעילויות. כך, תוך שיחה נעימה ומסודרת תגיעו לעמק השווה וללוח זמנים שגם אתם וגם הם מוכנים לקבל. המטרה היא לכתוב לכל ילד מהן הפעילויות אותן אנחנו מצפים ממנו לעשות, אך עם זאת גם לאפשר לו לסדר בעצמו את הזמנים בהם יעשה כל פעילות.

הדברים שלא כדאי להשאיר מחוץ ללוח הזמנים: משחק חופשי, קריאה, למידה עצמית או משותפת, תחביבים, וגם פעילות משפחתית. אי אפשר לצפות שהילדים יעסיקו את עצמם לבד יום שלם, במיוחד בגילים צעירים ולכן רצוי לחשוב על פעילויות שתוכלו לעשות איתם יחד כמו בישול ולשלב אותם בעבודות הבית כדי להוריד מעצמכם קצת עומס.

גילאים 2-3: הפעוט יכול לאסוף צעצועים בסיום המשחק, להניח בגדים מלוכלכים בסל הכביסה. כשנוזל נשפך, מביאים ביחד מטלית ומנגבים. גילאים 3-5: הילד יכול לעזור בהנחת הסכו"ם לפני הארוחה, בסידור הצעצועים בחדר, במיון הכביסה יחד עם ההורה. גילאים 6-7: הילד יכול לסדר את מגירות חדרו, לטאטא את הרצפה, לנקות אבק, להשקות עציצים. גילאים 8-10: הילד יכול לחמם אוכל במיקרוגל או בטוסטר, להכין כוס שוקו, לפנות את השולחן בסיום הארוחה, לשים כלים במדיח, להדיח כלים ואף לשאוב אבק.

אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו: למה שהם יהיו מוכנים לעזור במטלות הבית בכלל?! זה נושא בפני עצמו עליו נכתוב פוסט נפרד.

חשוב לציין שלמרות החשיבות של גבולות וסדר בחיי הילדים יש מקום לגמישות במהלך התקופה הזו. היו סלחנים עם עצמכם ועם ילדכם. בתקופה כזאת חשוב אפילו יותר מתמיד לברור את המאבקים עם הילדים, ולהחליט על מה חשוב לנו להקפיד ועל מה אפשר לוותר. השהות המשותפת בבית יוצרת חיכוכים, ואי אפשר להתעכב על כל דבר שאינו מתנהל כפי שציפינו. זכרו שהילדים זקוקים מאיתנו למרחב, סבלנות והכוונה, ושגם הם חווים שינוי מהותי בשגרה ורמות גבוהות של לחץ.