ילדכם בגיל שנתיים

באנגלית, מכנים את הגיל הזה כ"terrible twos", מפני שכל מה שהילד אומר בגיל הזה הוא"לא!". זה גיל בו זהות ילדכם מתחילה לקרום עור וגידים והוא גודל להיות אדם בפני עצמו. זה לא קל, אבל תזכרו שככה הוא מפתח את הזהות העצמית ואת הביטחון שלו. אז זה בסה"כ חיובי :)

לא ולא

התינוק בשנותיו הראשונות תלוי לחלוטין בהוריו, גם לסיפוק הצרכים הפיזיים וגם מהבחינה הפסיכולוגית. הוא עדיין לא מפתח זהות מוגדרת. הזהות העצמית מתפתחת בהדרגה, ושיא התהליך קורה סביב גיל שנתיים. וזה האתגר הגדול של ילדכם כרגע- לבנות תחושת עצמי, להרגיש נבדל מהאחרים, להיות בעל דעות משלו, לדעת להבדיל בין הרצון שלו לרצון של האחר, ולהרגיש בעל כוח ומסוגלות להגשים את הרצונות שלו.

איך הוא משיג את המטרה הזו? אחת הדרכים שלו היא להתנגד לרצון של האחר. כשהוא לא מקבל את מה שההורים מבקשים ממנו, אז ברור שיש לו רצון משלו. הוא יכול לעשות זאת על ידי אמירת "לא", או בהתקפי זעם ובבכי.

הוא יגיד "לא" על כל דבר, כשתרצו להושיב אותו במכונית או בעגלה, הוא ישכב על הרצפה וירקע ברגליים כשתרצו לצאת מגן השעשועים וכו'. זו הסיבה שהגיל הזה מכונה "גיל שנתיים הנורא", "גיל המרד הראשון" או "גיל ההתבגרות הראשון" וכל שנותר להגיד הוא בהצלחה!

לפעמים ההתנהגות הזו יכולה להביך, במיוחד כשהיא מתרחשת בציבור. תזכרו שזה קורה לכולם, זה טבעי, וזה לא אומר שאתם הורים לא טובים.

איך נתמודד?

האמצעות קביעת גבולות ברורים ועיקביות. למרות הבכי והמבוכה עמדו במילה או בדרישה שלכם ואל תוותרו. קל להגיד אבל קשה לעשות, אני יודעת. כדי לא להפוך את זה ליותר קשה, חשוב שאתם, ההורים, תבחרו היטב את המלחמות שלכם. למה הכוונה? אל תגידו "לא"על משהו שאתם יודעים מראש שתוותרו עליו. תגידו "לא" רק למשהו שהחלטתם שהוא חשוב ושווה את המאמץ מראש.

חשבו יחד בזמן רגוע, מה חשוב ועל מה אפשר לוותר. תחליטו על כללים שגם אתם וגם הפעוט יכולים לעמוד בהם והיו עקביים!

הביטחון העצמי של ילדינו

מכיוון שזו תקופה שבה הפעוט בונה את הביטחון ואת הזהות שלו, חשוב לאפשר לו לעשות זאת. אפשרו לו להרגיש עצמאי, שהוא יכול להחליט על דברים (מסויימים) ושיש לו כוח ויכולת. במגבלות שלו ושלכם.

אם הפעוט מתעקש על משהו שלא אפשרי מבחינתכם, אמרו "לא", אבל במקביל יש

לתת לו שתי אפשרויות אחרות לבחירה. "אתה לא יכול לעלות לבד על הסולם הזה, אבל אתה יכול לעלות כשאימא מחזיקה אותך, או שאתה יכול לטפס על הסולם השני בעצמך. מה אתה בוחר?"

ככל שילדכם יתנסה יותר בדברים וירגיש חזק, כך יפחת הצורך בהוכחת נפרדוּת וכוח, ההתנהגות תתמתן, ובתקווה - גיל שנתיים יהיה פחות נורא.

איפה הבייבי (כבר לא כל כך בייבי) שלנו נמצא מבחינה התפתחותית?

נציג את המיומנויות שהילד אמור להצליח לעשות:

כישורי תנועה

בגיל זה ילדך מסוגל:

• לעמוד על קצות האצבעות

• לבעוט בכדור

• להתחיל לרוץ

• לעלות ולרדת מרהיטים ללא עזרה

• לעלות ולרדת במדרגות תוך אחיזה במעקה

• לזרוק כדור מעבר לראש

• להחזיק צעצוע גדול או מספר צעצועים תוך כדי הליכה

בטח שמתם לב שילדכם הפסיק להתנודד כשהוא הולך ועבר לתנועת עקב-אגודל חלקה יותר המאפיינת הליכה בוגרת. בחודשים הבאים הוא ישפר את יכולות הריצה שלו, ילמד ללכת אחורה, לפנות בפניות ובעזרת קצת עזרה, לעמוד על רגל אחת. באופן טבעי הוא ישפר את הכישורים המוטוריים שלו על ידי ריצה, משחק, החלקה במגלשות וטיפוס. רצוי לאפשר לו פעם ביום להסתובב ולשחק בחוץ, תחת השגחת מבוגר. זה יאפשר לו לשפר את הכישורים המוטוריים, להשתעשע ולהוציא קיטור.

מוטוריקה של הידיים והאצבעות

ילדכם אמור להיות מסוגל:

• לצייר שרבוט

• להפוך ולשפוך ממיכל את תוכנו (למשל למזוק מיץ מהבקבוק)

• לבנות מגדל של ארבעה קוביות ומעלה

בשלב זה, ילדכם יכול לתאם בין תנועות פרק כף היד, אצבעותיו וכף ידו, כך שיוכל לסובב ידית דלת או לפתוח צנצנת. הוא גם יכול להחזיק עיפרון, למרות שהאחיזה עשויה להיראות קצת מוזר, אבל היא מאפשרת לו להתחיל לצייר. טווח הקשב שלו יהיה ארוך יותר מאשר בגיל 18 חודשים וכעת כשהוא יכול להפוך את העמודים בספר, הוא יכול להשתתף יותר כשאתם קוראים יחד. אפשרו לו זמן משחק עצמאי בו הוא יוכל להעסיק את עצמו בציור, ובנייה בלגו, קוביות או חלקים מגנטיים. בגיל זה אפשר להתחיל להבחין בצד של היד הדומיננטית. אין צורך ללחוץ על הילד לבחור בצד מסויים. יש ילדים שמפתחים דומיננטיות בהמשך, אחרים יכולים להשתמש בשתי הידיים באותה מידה. תנו לזה לקרות באופן טבעי.

כישורי שפה

ילדכם אמור להיות מסוגל:

• להצביע על דברים או תמונות לפי הוראה

• לדעת את שמות ההורים, האחים, חלקי הגוף וחפצים

• לדבר במשפט עם שתיים עד ארבע מילים

• לעקוב אחר הוראות פשוטות

• לחזור על מילים שנשמעו בשיחה

הילד בן השנתיים שלך כנראה יכניס משפטים ארוכים יותר (כמו "אמא, אני רוצה עוגיה" ולא רק "אמא עוגיה". הוא גם יתחיל להגיד "אני" במקום את שמו. לא כל הילדים רוכשים שפה באותו קצב אז אל תדאגו אם הילד של השכנה מדבר יותר משלכם. בנוסף, בנים נוטים להתחיל לדבר מאוחר מאשר בנות. עזרו לילדכם לרכוש כישורי שפה על ידי שיחה וקריאה עימו. השתמשו בספרים ובקשו ממנו להצביע או לתת שם לחפצים או לחזור על מילים. ככל שיתפתחו מיומנויות השפה שלו, הוא יהנה יותר משירים, משחקי מילים ובדיחות.

כישורים חברתיים / רגשיים

בגיל זה ילדכם:

• יודע לחקות אחרים, במיוחד מבוגרים וילדים גדולים יותר

• מראה עצמאות הולכת וגוברת

• רוצה לשחק עם ילדים אחרים

• מראה עצמאות והתרסה גוברת (עשה דברים שאמרת לו לא לעשות)

• מודע יותר לנפרדות שלו מאחרים

בשלב זה הילד עדיין לא רכש מושגים של הבנת נקודת מבטו של האחר. ייתכן שתראו אותו יושב לשחק ליד פעוט אחר אך מתעלם ממנו, אלא אם כן הוא רוצה לקחת ממנו צעצוע. זה נורמלי. להגיד לו לשתף את הפעוט האחר במשחק לא יעזור בגיל הזה. יחד עם זאת, ילדים אוהבים לחקות אחרים סביבם ועשויים לדבר עם הדובון או הבובה שלהם באותה דרך שבה הוריהם מדברים איתם. כדאי להיות מודל לחיקוי טוב :).

למידה ומיומנויות חשיבה

ילדכם אמור להצליח:

• למצוא דברים גם כשהם מוסתרים מתחת לשתיים או שלוש שכבות

• למיין צורות וצבעים

• לזכור משפטים וחרוזים שלמים בספרים מוכרים

• לשחק משחקי דמיון פשוטים

• לעקוב אחר הוראות מורכבות כמו "שתה את החלב שלך, ואז תן לי את הכוס".

התפישה של ילדכם בשפה הולכת וגוברת והוא מתחיל כעת לפתור בעיות בראשו. הוא גם מתחיל להבין מושגי זמן כמו "אני אקרא לך סיפור אחרי שאנחנו נצחצח שיניים". בגיל זה הוא גם מתחיל להבין את מושג המספרים ומעשיר את העלילה במשחקים שלו.

זמן מסך

בגיל שנתיים ילדים יכולים ללמוד מתכניות חינוך איכותיות, אך שימו לב שזמן הצפייה לא עולה על שעה ביום. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליתה לא לתת לילד לצפות במסכים (טלוויזיה, טאבלט או מחשב נייד) לבד, אלא יחד עם מבוגר שיתווך לו ויסביר לו את מה שמוצג.

עיכובים התפתחותיים

חשוב לי להגיד שככל שתאבחנו עיכוב התפתחותי בגיל מוקדם יותר, תסייעו לילד שלכם ותעזרו בעזרה מקצועית, תוכלו לעזור לו להתקדם ותחסכו לו הרבה קשיים. ספרו לרופא אם ילדך אינו יכול לבצע את אחד הדברים הבאים מגיל שנתיים: ללכת כמו שצריך להגיד משפט בן שתי מילים לחקות פעולות

יש לבצע בדיקה בהתפתחות הילד לאבחון אוטיזם בגיל 18 חודשים וכעבור 24 חודשים. מוזמנים לכתוב לי אם תרצו שאכתוב גם על הנושא הזה ביתר פירוט.

במידת הצורך תפנו לייעוץ, אבחון וטיפול מקצועי. אני יודעת שהורים רבים מתמודדים עם קושי בלפנות לאיש מקצוע עם הילד שלהם מתוך חששות רבים שהסיטואציה והפנייה לעזרה מעוררת בהם (זה כבר לפוסט אחר), אבל זה תפקידכם ומחויבותכם ההורית. אם הילד זקוק לעזרה - תנו לו אותה.

מוזמנים להיכנס לקבוצת הפייסבוק הפרטית שלנו אמהות מתייעצות לשאול ולהתייעץ (אפשר גם בצורה אנונימית).

חיבוק ענק,

אלין