זהות בגיל הרך

זהותו העצמית של הילד מתפתחת כחלק מהתפתחות עצמאותו. בגיל הרך מופיעה ומתגבשת האישיות של הילד בנפרד מן המטפלים בו (2005, Sroufe et al ) ודפוסי התכונות המאפיינות נעשים יציבים ועקביים יותר, דבר המאפשר הגברת כושר הניבוי ביחס לתפקודו של הילד מכאן לעתיד.

בתהליך גיבוש הזהות העצמית, לומד הילד אודות עצמו, מראהו, קולו, רגשותיו, משפחתו, תפקידיו השונים, כישוריו והלאה. היכרות הילד את היבטיו השונים מאפשרת לו היכרות טובה יותר עם עצמו, וזו מסייעת לו כאמור בכושר ניבוי ביחס לתפקודו. 'העצמי' הוא מבנה של הנפש, באופן דומה לעמוד השדרה שמחזיק את הגוף, כך העצמי הוא 'השלד של הנפש', ועמוד השדרה של העצמי הוא מה שאתה. בתוך 'העצמי' יש את כל הידע של האדם על עצמו: איך נראה הגוף שלו, התכונות שלו, החולשות, האהבות והנטיות האישיות, מה נעים לו ומה שלא, מה מפחיד אותו, רגשותיו, דעותיו, העדפותיו ועוד (ברק, 2010).

מעבר לידע אודות האדם, בעצמי יש גם את דרכי הפעולה שלו, הדרכים הייחודיות לו באמצעותן משיג דברים, האסטרטגיות שלו, הסגנון האישי שלו שמפעיל אותו. למשל, הדרכים שלו להשפיע על אחרים, לטפל בבעיות, היכולות לויסות רגשי, להרגעה עצמית ולעידוד עצמי (שם, 2010).

"מי אני": מה אני אוהב, מה אני נהנה לעשות, במה אני טוב, מה מיוחד אצלי.. – הן שאלות שלא תמיד אנחנו שואלים ועצם השאלה יוצרת מיקוד שונה אצל הילד. עזרו לילד לענות על השאלות הללו ולהיות מודע יותר לדברים שמאפיינים אותו ואת זהותו.

הסבירו לילד מהי זהות, ממה היא מורכבת בצורה יחסית פשוטה: שמי, הגיל שלי, איפה אני גרה, בני משפחתי, מי החברים שלי, הדברים שאני אוהבת, מי החברים שלי, במה אני טובה (חוזקות) וגם דברים שאני לא אוהבת ופחות טובה בהם (חולשות).

דבך השאלות הללו אנחנו מפתחים מודעות אישית אצל ילדינו וגם עוזרים להם בהמשך להציג את עצמם בתוך קבוצה חדשה.

הכנתי לכם דף עבודה נחמד שיכול להנחות את העבודה הזו:

להורדה:

על עצמי בנים.pdf

הורידו את PDF • 381KB

על עצמי בנות.pdf

הורידו את PDF • 385KB